לחיות עד 120 זה לא מספיק. אם כבר מגיעים לגיל המופלג הזה, חשוב שגם בשלב הזה בחיינו נהיה בריאים ומאושרים ככל שניתן. כמובן שאף אחד לא יכול להתחייב שזה יקרה לכם, אבל כן ניתן לבחון מהן הדרכים שהמדע מצא שיסייעו לכך.

מערכת מדיקל וולנס

מערכת היחסים בין הגוף והנפש שלנו היא ללא ספק אחת המורכבות והמרתקות ביותר בטבע. ההבנה שלנו כיום את מערכת היחסים הזאת היא רק קצה הקרחון ונראה כי בעשורים הבאים רק נמשיך להעמיק בה כדי לגבש תובנות שיעזרו להכיר את עצמנו קצת יותר ולשפר את החיים של כולנו.

ובכל זאת, נראה כי על היבט אחד במערכת היחסים הזאת יש הסכמה כמעט גורפת בקרב מומחים מרחבי העולם. כיום יודעים להגיד, על בסיס בחינה של נתונים רבים, כי אנשים שהמצב המנטלי והנפשי שלהם טוב יותר – נהנים מסיכוי גבוה יותר להאריך ימים. זאת לאחר שמחקרים מצאו לדוגמה כי תופעות כמו בדידות, חרדה ודיכאון יכולות להגביר את שיעור הדלקות בגוף, בצורה שמעלה את הסיכון למחלות לב ולשורה של מצבים רפואיים אחרים.

עוד דבר שידוע כיום הוא שיש מגוון פעולות שכולנו יכולים לעשות כדי להשפיע לטובה גם על הנפש, גם על הגוף, גם על תפקוד המוח ובאופן כללי, כתוצאה ישירה מכל אלו – גם על הסיכויים להאריך ימים. נכון, אף מדען, רופא או חוקר לא יכול להבטיח שתחיו עד גיל מבוגר כי אריכות ימים היא עניין של פקטורים רבים וגם קצת מזל, אבל כמו כל דבר בחיים, גם כאן אנחנו יכולים לעשות לא מעט כדי לעזור למזל ולהוסיף עוד מספרים חזקים להגרלה החשובה בחיינו.

"מחקר האושר" המפורסם שהגדיר מחדש את גבולות הגזרה

לאורך ההיסטוריה האנושית, מומחים רבים ניסו לענות על שאלת השאלות שמעסיקה את האדם עוד מימיו הראשונים – מה יגרום לנו לחיות שנים רבות ככל האפשר ובאושר. הצמא לידע הזה היה בסיס למחקרים רבים ומעניינים שנערכו במרוצת השנים, כאשר "מחקר האושר" המפורסם של אוניברסיטת הרווארד הוא אחד המרתקים שבהם.

הכול התחיל בשנת 1938, בתקופת "השפל הגדול" בארצות הברית שבין מלחמות העולם. באותה השנה, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החלה לעקוב במשך תקופה ארוכה אחר 268 סטודנטים באוניברסיטה כדי לראות מה יגרום להם להיות מאושרים ולהאריך ימים. איש לא באמת צפה שהמחקר יימשך כמעט 80 שנים, אך פרק הזמן הארוך הזה סייע למדענים לגבש תובנות ששינו לחלוטין את התפיסה האנושית על אושר ובריאות.

לאורך השנים, מספר הנבדקים גדל והתרחב. בשלב כלשהו החליטו החוקרים לעקוב גם אחר ילדיהם של המשתתפים המקוריים. את שמו של אחד מהנבדקים המקורים אולי שמעתם בעבר – ג'ון פיצג'רלד קנדי, נשיא ארצות הברית המנוח. אחרים נהיו אנשי עסקים מצליחים, עורכי דין ממולחים או רופאים מבוקשים, בעוד שחלקם הידרדרו להתמכרויות או פיתחו הפרעות נפשיות משמעותיות.

לאורך כל תקופת המחקר, ניסו החוקרים לחבר קווי דמיון בין הנבדקים שהאריכו ימים ונחשבו למאושרים ביותר. הם גילו, באופן די מפתיע, כי הדבר שהשפיע יותר מכל על שני הנתונים האלו הוא מערכות היחסים בחייהם. רוברט וולדינגר, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת הרווארד ומי שהוביל את המחקר במשך רוב שנותיו הסביר זאת כך:

"הממצא המפתיע היה שלמערכות היחסים בחיינו ולרמת האושר שלנו יש השפעה עוצמתית על הבריאות(…) דאגה לגוף היא חשובה, אבל טיפוח מערכות היחסים בחיינו היא דרך חשובה לא פחות לדאוג לעצמנו. זאת, אני מאמין, התגלית האמיתית כאן".

ואיך עוד אפשר לשפר את הסיכויים להאריך ימים?

אז כפי שהבנו, מערכות היחסים בחיינו ישפיעו מאוד על המצב הנפשי והגופני שלנו, אבל יש עוד המון דברים שנוכל לעשות כדי לטפח את עצמנו ולשפר את הבריאות. הנה כמה עצות שהוכחו במחקרים מדעיים ככאלו שיכולות לעזור לנו גם להיות בריאים ומאושרים יותר בהווה, וגם, אולי, לחיות עוד שנים רבות באושר, גם אם העושר לא בטוח יגיע:

1. קומו יותר

בעידן של היום, ובטח בימי הקורונה, כולנו התרגלנו לשבת הרבה יותר מאבות אבותינו שהתרוצצו בטבע בחיפוש מתמיד אחר מזון. הישיבה הממושכת הזאת היא פעולה שאינה טבעית לאדם – והיא נותנת את אותותיה על הבריאות שלנו הרבה יותר משחלק מהאנשים מעריכים.

כמה זה יותר? מחקר מקיף שנערך בארצות הברית מתריע כי תוחלת החיים בקרב אנשים שיושבים רוב היום קצרה בשנתיים בממוצע בהשוואה לאנשים פעילים יותר. אבל יש גם חדשות טובות. מחקר אחר מצא כי די ב-10 דקות ביום של פעילות גופנית מתונה כדי לתקן את הנזקים של הישיבה ולשפר את הבריאות. פעילות כזאת יכולה לכלול שחייה, ריצה קלה, הליכה בטבע או אפילו טיפוס וירידה במדרגות בבניין שלכם.

2. אל תעשו הנחות למוח

רבים תוהים איך הנשיא המנוח שמעון פרס ז"ל הצליח להישאר חד כל כך עד גיל מאוחר כל כך. התשובה לכך, לדברי המומחים, פשוטה – המוח שלו פשוט עבד כל הזמן. מחקרים מראים שגירוי מתמיד של המוח מאפשר לשפר את היכולות הקוגניטיביות ובכך להימנע ממחלות שעלולות להתפתח בגיל מבוגר כמו דמנציה ואלצהיימר. כדי לעשות זאת, אפשר ורצוי ללמוד דברים חדשים, כמו לדוגמה לנגן על כלי שתמיד רציתם או לדבר בשפה שתמיד חלמתם להבין. גם פאזלים, תשחצים וחידות היגיון יסייעו במשימה החשובה הזאת וישמרו על המוח חד וצעיר – גם בגיל מתקדם.

3. תמצאו את האיזון המושלם מתחת לשמש

השמש היא כידוע מקור כל החיים בכדור הארץ – אבל היא גם שורפת, הרסנית ומסוכנת. גם כשמדובר בבריאות שלנו, היא יכולה לחולל פלאים וגם לעשות בדיוק את ההיפך. חשיפה לשמש היא הדרך הטובה ביותר לגרום לגוף לייצר ויטמין D, שדרוש למגוון תהליכים בתוכו כמו מלחמה במחלות שונות, שיפור בריאות העצמות ואפילו הפחתת הסיכון לדיכאון. מחקר אחד אף מצא קשר בין רמה מספקת של ויטמין D לבין הארכה כללית של תוחלת החיים.

עם זאת, חשיפה מוגברת לשמש יכולה כידוע להעצים את הסיכון לסרטן ולהגביר את הזדקנות העור. לכן, כמו עם כל דבר בחיים, גם בחשיפה לשמש חשוב למצוא את האיזון המושלם בין סיכון ותועלת. מומחים מדגישים שמספיק להיות בשמש בין 15 ל-30 דקות בכל יום כדי ליהנות מהיתרונות שלה, אך חשיפה ממושכת יותר עלולה להיות מסוכנת. אם אתם בכל זאת נמצאים מתחת לשמש במשך רוב שעות היום, חשוב כמובן להשתמש באמצעי הגנה מתאימים.


4
. תהנו מכל הטוב שבים התיכון

סביב הים התיכון חיות כמה מהקהילות עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם. אולי יפתיע אתכם לגלות שגם ישראל מככבת ברשימת המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה שמפרסם ה-OECD. כשמדענים ניסו להבין מה יש דווקא באזור הזה שמשפר את הסיכויים להאריך ימים, הם גילו שהתזונה בעגן הים התיכון משפיעה מאוד על בריאות הלב, המצב הנפשי ובאופן כללי על הסיכויים להאריך ימים.

תזונה כזאת מבוססת, מי כמונו יודעים, על שיעור גבוה של פירות, ירקות, דגנים מלאים, זרעים, אגוזים, דגים ושמן זית. באופן כללי, ככל שמקפידים על חומרי גלם טבעיים, הכנה ביתית ומוצרים טריים – כך איכות המזון משתפרת ובריאות הגוף מתעצמת.

5. תיהנו מאלכוהול – אבל תדעו מה הגבול שלכם

באי היווני איקריה ובאי האיטלקי סרדיניה מתגוררות כמה מהקהילות עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם. הסוד שלהן טמון בין היתר, כפי שכבר הבנו, בתזונה ים תיכונית, אך גם במרכיב נוסף ומפתיע. בקהילות הללו, שתיית יין היא מנהג פופולרי ואהוב, אך אנשי האיים האלו יודעים כיצד לצרוך את המשקה האהוב כמו שצריך – במידה.

שתייה מופרזת של אלכוהול עלולה לגרום כידוע להתמכרות ולשורה ארוכה של בעיות רפואיות, בעוד ששתייה מתונה, במיוחד של יין אדום, יכולה לעשות בדיוק את ההיפך. מחקר אחד מצא לדוגמה כי אנשים ששותים יין אדום במידה נהנים מסיכון מופחת למחלות לב ולמוות בטרם עת. מה זה אומר במידה? כוס אחת לנשים ושתיים לגברים.

התרומה של היין האדום לבריאות מתאפשרת בין היתר הודות לנוכחות של נוגד חמצון עוצמתי במיוחד במשקה האהוב. זהו רכיב בשם רסברטרול שמצוי בקליפת הענב ועל פי ההערכות מסייע להגן על הלב ולהפחית את הסיכון לדלקות באזורים שונים בגוף.

6. תמצאו את השלווה הפנימית שלכם

לחץ נפשי הוא לא רק רגש מעצבן שגורם לתחושה מעיקה בגוף. מחקר מעניין ומבהיל שנערך באוניברסיטת קליפורניה מצא כי בגופן של נשים שסבלו מלחץ כרוני היה שיעור נמוך באופן ניכר של הורמון בשם קלוטו אשר מווסת את תהליך ההזדקנות.  מחקר מטריד אחר מצא כי לחץ נפשי מגביר את הסיכון למות מהתקף לב או שבץ. ואם זה לא מספיק, כיום יודעים להגיד שלחץ נפשי מגביר את שיעורם בגוף של כימיקלים בשם "רדיקלים חופשיים" אשר מעודדים התפתחות דלקות וסרטן.

אז נכון, לא תמיד קל להפחית את הלחץ בחיינו ובטח שלא להעלים אותו לגמרי, אך עצם המודעות להשפעות שלו על הגוף כבר יכולה להיות זרז להפחתת ההשפעה שלו עלינו. כיום יש המון כלים שיכולים לעזור להנמיך את גובה הלהבות. אפשר לדוגמה לתרגל מדיטציה או יוגה, לנהל יומן, לבלות יותר בטבע ולבצע פעילות גופנית שתתרום לא רק לשיפור המצב הנפשי, אלא גם תסייע כמובן בשיפור בריאות הגוף בצורה שתאפשר גם היא להגדיל את הסיכויים להאריך ימים.

רוצים להצטרף למהפכת הרפואה המותאמת אישית? צוות המומחים המוביל והמנוסה של מדיקל ולנס בישראל מעניק לכם בית מקצועי בו תקבלו אבחון, ייעוץ וטיפול מותאם אישית לפי הגישה ההוליסטית המקיפה ב-360 מעלות את כל צרכיכם. לחיים בריאים וארוכים השאירו פרטים ונחזור אליכם